כולנו אזרחים למען הסביבה

 

 

 

 

 

 

 

 

מודל ניהולי והנחיות לרשות עירונית המקדמת חקלאות בתחומה

מודל ניהולי והנחיות לרשות עירונית המקדמת חקלאות בתחומה

ליעד אורתר ולירון מעוז, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מאי 2015

מהי חקלאות עירונית אם לא אוקסימורון? צירוף של שתי מילים אשר רובנו הורגלנו לתרגם את משמעותן באופן נפרד וכמעט הפוך אחת מהשנייה. חקלאות היא אותה פעילות תעשייתית המשתרעת על שטחי ענק, מתאפיינת בגידולים של זן אחד, מתרחשת באזורים רחוקים מהמרחב העירוני ותפקידה הוא לדאוג להספקת צריכת המזון לאוכלוסיה הגרה בעיר. העיר היא המרחב הצפוף, התוסס, המכוסה אספלט, שזור כבישים וכלי רכב מזהמים שרובנו ורוב האנושות מבלה את מרבית חייה בו. המונח חקלאות עירונית מחבר יחדיו שני עולמות תוכן אל תוך עולם שלישי, סינרגטי אשר בו המרחב העירוני מכיל בתוכו פעילות חקלאית לייצור מזון ולמעשה מאתגר באופן מקביל הן את תפישת העירוניות והן את תפישת החקלאות התעשייתית המודרנית.

תופעת החקלאות העירונית הינה תופעה מרתקת וחשובה ההולכת וצוברת תאוצה בערי ישראל כמו גם בערים הגדולות בכל רחבי העולם. באופן כרונולוגי-היסטורי הרי שהפעילות החקלאית האנושית קדמה לפעילות העירונית ובני האדם מעבדים את האדמה לצורכי אספקת מזון משחר ההיסטוריה. ההתיישבויות החקלאיות היו המקרים הראשונים בהיסטוריה האנושית בה בני האדם החליפו את אורח חייהם מזה של שבטים נוודים העוסקים ומזינים את עצמם באמצעות צייד וליקוט לאורך חיים של היקבעות גיאוגרפית ועיבוד חלקי אדמה ומשק חי להספקת תצרוכת המזון. התיישבות מסוג זה שינתה את המאזן הקלורי של בני האדם ויצרה לראשונה עודף קלורי, הווה אומר, כמות הקלוריות שהיו זמינות לצריכה אנושית היה גדול יותר מזה אשר נצרך על ידיה באורך חייה. עודף זה הגדיל את היקפי הילודה, את היכולת להשקיע בפיתוח תרבותי ובמנגנוני שליטה וניהול קהילתיים. 

במהלך השנים האחרונות נושא החקלאות העירונית חזר למוקד השיח החברתי-סביבתי וזאת מכיוון שבחלק ניכר מהערים בעולם ננקטו צעדים משמעותיים אשר שיפרו את איכות הסביבה העירונית כמו גם התרחשו אירועים כגון מלחמות ומשברים כלכליים אשר פגעו קשות ברמת ההכנסה והחזירו את ההיתכנות הכלכלית המשפחתית לגידול ירקות ופירות במרחב העירוני. המשך מחקר זה מציג בהרחבה מספר מקרי בוחן מתאימים כשהבולטים בהם הם העיר הוואנה בקובה ומספר ערים בסין. 

היתרונות בחקלאות עירונית הם רבים ומגוונים ויכולים להיפרס הן על סוגיות חברתיות הקשורות ללכידות החברתית בעיר, חיזוק תחושת המקום העירונית (Sense of Place) והן על סוגיות סביבתיות הקשורות להפחתת זיהום האוויר בעיר, הפחתת התופעה האקלימית המכונה 'איי חום עירוני', הקמת אזורי תמיכה אקולוגיים למגוון מינים הקיים בעיר או יכול לחזור חזרה אל שטחים אלו מתוך המרחבים הבלתי מופרעים המצויים לרוב בשולי העיר וכו'. כמובן שגם יתרונות כלכליים הם חשובים ביותר ויחד עם אלו המוזכרים לעיל משתלבים אל תוך פיסת הקיימות העירונית. קיימות כמונח המציג סינרגיה חברתית-סביבתית-כלכלית במרחב העירוני.

ליבת הטיפולוגיה המוצעת במחקר זה היא בניית מודל 'בעלות-תפוקה' אשר מסווג את תחומי החקלאות העירונית השונים עפ"י בעלות על הקרקע ויעד התפוקה החקלאית הנובעת ממנו. חלוקה זו מטרתה לסייע לנבחרי ציבור ובעלי תפקיד במערכת הניהול העירונית בישראל להתאים ולשפר את גישת המדיניות שלהם לנושא. בהתאמה לכך, אנו מציגים באופן נפרד בהתאם לסיווגים השונים את היתרונות החברתיים והסביבתיים הגלומים בפעילות חקלאית-עירונית זו ואת הייחודיות בתשומת הלב העירונית שיש להפנות על מנת ליזום, לתמוך ולקדם מיזמים של חקלאות עירונית בתחומם.

להמשך קריאה

 

 

 

 

צרו קשר للاتصال بنا

עמותת אזרחים למען הסביבה, ת.ד. 1075 פקיעין 24914

טלפון: 04-9997550     

פקס:  04-9978837

הצטרפו אלינו انضموا إلينا

אתם כאן: דף הבית מודל ניהולי והנחיות לרשות עירונית המקדמת חקלאות בתחומה