כולנו אזרחים למען הסביבה

 

 

 

 

 

 

 

 

יום כדור הארץ 2017 - האם אנחנו נקברים תחת הפסולת שאנו יוצרים? / ליאורה אמיתי

הר פסולת שהתנשא מעל שכונת פועלים מחוץ לבירת סרילנקה, קרס לפני שבוע על בתי השכונה וקבר תחתיו את תושביה. עשרות נהרגו והרשויות לא יודעות עדיין להעריך כמה בני אדם קבורים תחת ההריסות. מאות בני אדם שהתגוררו בסמוך להר הזבל שהתנשא באתר הטמנת הפסולת במיטוֹטאמוּלה, עיירה בפאתי קולומבו, היו בעיצומן של חגיגות השנה החדשה כשהר הזבל קרס, ופגע בלפחות 150 בתים.
לפני כשנה וחצי אירע אסון דומה בסין כאשר עומס יתר באתר הטמנה הסמוך לאזור תעשייה גרם למפולת בוץ. האשפה שהוצבה באופן לא מאוזן גרמה להתמוטטות שהביאה אחריה מפולת בוץ שמוטטה 33 בניינים.
 
הר זבל
 
האם התרחשויות חמורות כאלה עלולות להתרחש גם בישראל?
הר הפסולת בפארק אריאל שרון [חיריה לשעבר] בסכנת התמוטטות - מתריע מבקר המדינה בדו"ח שפוסם לפני 3 שנים, וזאת כיוון שלא הושלמו פעולות למניעת סכנת התמוטטות הר הפסולת ואלו רק חלק מממצאי המבקר על מה שאמורה להיות הריאה הירוקה הגדולה של גוש דן.
בעיה נוספת ושכיחה הרבה יותר מאשר סכנת התמוטטות של אתרי פסולת, היא הסכנה כתוצאה משריפות הפסולת כאשר עשרות חומרים מסוכנים נפלטים ומהווים סיכון בריאותי שיכול להיות גדול יותר מהסיכון שנגרם מפליטות חומרים מסוכנים של מפעל מזהם.
 
אתרי הפסולת הפיראטיים ברחבי הארץ הם ממש מכת מדינה ואנחנו מקבלים עשרות פניות מתושבים מרחבי הארץ שסובלים מהבעיה:
 
 שריפת ענק שריפת פסולת ליד בית ספר שריפת פסולת ליד עברון שריפת פסולת
 מימין לשמאל: תמונה בקבוצת הפייסבוק  אזרחים למען אוויר נקי, שריפת פסולת ליד בית ספר בכפר יאנוח, שריפת פסולת ליד קיבוץ עברון במועצה האזורית מטה אשר, ושריפה  ליד עראבה.
מחקרים חדשים גילו כי שריפת פסולת בצורה לא מבוקרת גורמת לפליטה של חומרים מסוכנים: דיאוקסינים תחמוצת הידרו - כלורית, בנְזן, מתכות כבדות, ארסן, כרום, מימן רעיל ועוד...
איך זה שיש כל כך הרבה אתרי פסולת מסוכנים כאלה? למדינה אין מערך לטיפול בפסולת?
כספי הארנונה שאנחנו משלמים, מיועדים בין השאר כדי שהרשות המקומית תשלם באמצעותם את היטלי ההטמנה ובמקרים שבהם יש צורך - קנסות על העדר טיפול נכון בפסולת. ההיטלים והקנסות מועברים לקרן הנקיון שאמורה הייתה לטפל בבעיות פסולת בישובים, ולקדם פתרונות הפרדה ומחזור: "הכספים שיתקבלו בקרן לשמירת הניקיון יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו לפיתוח, להקמה ולייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה (אמצעים חלופיים) ולעידוד השימוש בהם", נאמר בחוק, "בדרך זו, הכספים שיתקבלו מהיטל ההטמנה יוחזרו לרשויות המקומיות לצורך הקמת תשתיות למחזור ולהשבה".
 
"לכאורה פתרון מחזורי נפלא לבעיית ההטמנה ולשימוש בכספי ההיטל. למעשה, בעיה לא פשוטה. הניסיון להטיל על המשרד להגנת הסביבה ייזום פרויקטים למחזור אשפה, משול להחלטה להטיל על משרד הדתות תכנון מתקפה צבאית על איראן. עיקר עיסוקו של המשרד הוא פיקוח והסדרה של מפעלים ושל גורמים המזהמים את הים, את האוויר ואת היבשה. הוא אינו בנוי לביצוע פרויקטים. למשרד להגנת הסביבה אין הידע הנדרש, לא היכולות ולא האנשים המסוגלים לטפל בהשקעות בהיקף כזה. מדי שנה בשנתה זורמים לקרן 700 מיליון שקל הנגבים מהציבור כ"היטל הטמנה", ולמשרד להגנת הסביבה אין מושג ירוק או אחר מה לעשות במיליארדי השקלים הנצברים בקרן. לפי הדוח האחרון שפורסם, נכון ל־2015 נצברו בקרן כ־2.1 מיליארד שקל" כותב הדר חורש במגזין פורבס. עוד חשף חורש בין השאר, כי השר להגנת הסביבה זאב אלקין מצא בה אוצר של ממש לעשות בו שימוש למטרות פוליטיות שברצונות לקדם: "פרוטוקולים של הנהלת הקרן מעוררים חשד שמטרות הקרן והחוק נשכחו גם מלבם של המנהלים. בין היתר מוזרמים מיליוני שקלים כסיוע למפעל ההתנחלויות: ב־9 בפברואר השנה הוחלט להקצות 10 מיליון שקל לסיוע למערכי פינוי האשפה בקריית ארבע ובמועצה האזורית שומרון, וכן 3.5 מיליון שקל להצבת מצלמות למניעת הברחות במעברים בין שטחי הרשות הפלסטינית לישראל...".
השר זאב אלקין אינו היחיד או הראשון שמצא את ה"אוצר" הזה - לפני כשנה וחצי חשפנו כי בהצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016 התקבלה החלטה להעביר 200 מיליון ש"ח מתוך ההכנסות הצפויות של הקרן לאותה שנה לתקציב המדינה. כלומר לעשות שימוש בכספי קרן הנקיון למטרות אחרות שלא נמצאות בין מטרות הקרן, דבר שהוא אסור על פי החוק. כל זה כאשר רשויות מקומיות רבות משוועות לתקציבים לטיפול במפגעי הפסולת וכאשר התכניות שנבנו לשם כך תקועות, בשל העדר תקציב.
 
אילו פתרונות אנחנו מציעים לתושבים שחיים בסמוך לאתרים מסוכנים כאלו?
 
התושבים שחיים בסביבת אתרי פסולת סובלים באופן קשה וחלק גדול מהן מנסה כבר שנים להילחם בתופעה ולגרום לרשויות לטפל בה, אך לשווא. המפגעים האלה כל כך נפוצים, עד כדי כך שהם הפכו חלק מהנוף בהרבה אזורים במדינה, ולאף אחד לא בוער לטפל בו. הייאוש של התושבים מהיכולת של הרשויות לטפל בבעיה, גורמים לכך שלרשויות מאד נוח להמשיך ולהתעלם ממנה, על אף הנזק הקשה שנגרם לסביבה ולאדם. בסופו של דבר ובלית ברירה, אנחנו מביאים את המאבקים הללו לבתי המשפט. למשל, עתירה שהגשנו בסוף שנת 2015 לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד הרשויות המקומיות מטה אשר ומזרעה ונגד איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי, ובית המשפט חייב אותם לטפל במפגעי הפסולת ובבעית שריפות הפסולת שקיימת כבר שנים בשטחים שבין הכפר מזרעה וקיבוץ עברון. השופטת ריבי למלשטריך-לטר ביקשה מכל אחד מנציגי הרשויות להציג תכנית פעולה שכל רשות מתחייבת לבצע אותה לתקופה של שישה חודשים שבמהלכן תבחן העמותה האם אכן ​הפעולות שננקטות מצליחות לטפל בבעיה או לא, וכן חייבה את המועצה האזורית מטה אשר בהוצאות העמותה בסך 10,000 ש"ח.
 
השבוע שלחו עורכי הדין של עמותת אזרחים למען הסביבה, ג'מילה הרדל ואכים ועודד זהבי, מכתבי התראה על פי סעיף 5 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992 לעיריית שפרעם ולשר להגנת הסביבה, הדורשים לטפל במספר מפגעי פסולת ותברואה חמורים שלטענת התושבים, העיריה אינה מטפלת בהם בהתאם לחובתה על פי חוק, כפי שניתן לראות בכתבה של פוראת נסאר בערוץ 2 .
 
 
 
 
 
 

צרו קשר للاتصال بنا

עמותת אזרחים למען הסביבה, ת.ד. 1075 פקיעין 24914

טלפון: 04-9997550     

פקס:  04-9978837

הצטרפו אלינו انضموا إلينا

אתם כאן: דף הבית יום כדור הארץ 2017 - האם אנחנו נקברים תחת הפסולת שאנו יוצרים? / ליאורה אמיתי