כולנו אזרחים למען הסביבה

 

 

 

 

 

 

 

 

קרינה במוסדות חינוך
איור: נדב רוזנבלום

קרינה אלקטרומגנטית במוסדות חינוך

להורדת הדו"ח


 

חפשו את בית הספר שלכם

כתובת מייל לפניות הורים: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

חפשו את בית הספר שלכם

כתובת מייל לפניות הורים: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.  

 

 

תקציר

השימוש שהולך וגדל במכשירים אלקטרוניים וסלולריים בחיינו הגדיל את רמות הקרינה באלפי אחוזים בשנים האחרונות.

אמנם קרינה נמצאת בכל מקום, גם בתוך הבית ובתוך חדר השינה, והמכשירים האלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואף אחד מאתנו לא יוותר עליהם- לא בעבודה ולא בחיים הפרטיים. אבל ילדים שוהים בתוך כיתה סגורה שיש בה 35 תלמידים בממוצע, כשליש משעות היום. בכיתה יש מחשבים, מסך, מקרן, טאבלטים ו 35 טלפונים סלולריים. בחלק מהקירות של הכיתות והמסדרונות יש ארונות חשמל צמודים, ומחוץ לכל בית ספר יש כבלי חשמל ומתקני מתח גבוה ולפעמים גם אנטנות סלולריות.

לכולם נוח להתעלם מהסכנות של הקרינה: היא שקופה, הנזקים שלה לא מידיים והשימוש בשלל המכשירים הללו מקל משמעותית על חיינו.

חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 ותקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ט– 2009 מסדירים את הנושא אולם אין בהם התייחסות פרטנית למוסדות חינוך, הם לא קובעים חובה לבדוק את רמות הקרינה הבלתי מייננת (קרינת סלולר וקרינה מחשמל) במוסדות אלה ולא נקבעו בהם ערכי סף לחשיפה למקורות קרינה בלתי מייננת ממקורות חשמל ורדיו. קיימות דרישות והנחיות, סותרות ובלתי אחידות, לבצע מדידות כאלה רק בחוזרי מנכ"ל של משרד החינוך ומסמכי מדיניות והמלצות שלו ושל המשרד להגנת הסביבה.

הרשויות המקומיות הן האחראיות על ביצוע בדיקות כאלה, אבל הן כמעט ולא עושות את זה. בשנתיים האחרונות נעשו בדיקות ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך רק ב 7% ממוסדות החינוך במדינה, ולמעלה ממחציתם גילו חריגות מבהילות מהערכים המומלצים לקרינה מחשמל, חלקן בתוך הכיתות עצמן אבל גם בתוך המסדרונות, חדרי המורים והמזכירויות. הבדיקות של קרינה סלולרית היו "תקינות" אבל התקן לגבי קרינה סלולרית אינו לוקח בחשבון את כל מקורות הקרינה הסלולרית (כמו הקרינה ממכשיר הטלפון עצמו למשל) ואת כל סוגי ההשפעה על הגוף, ולכן אין ספק שאין משמעות למושג "תקינות", במקרה הזה.

בשאר המוסדות אין לנו מושג מהן רמות הקרינה, אבל גם במקומות שנמצאו חריגות, אין לנו מידע האם הבעיה טופלה או לא. חלק מההמלצות היו להזיז שולחן מסוים מהמיקום הנוכחי שלו בכיתה, למשל. לא ברור איך תיושם המלצה זו וגם אם תיושם איך ניתן יהיה להבטיח שהשולחן הזה יישאר במקומו בעוד שנה. ובכלל, הרחקת השולחן אולי תפחית את רמת הקרינה הישירה לתלמיד הזה לרמה שעומדת בתקן, אבל היא לא באמת מגינה עליו מפני הקרינה.

קרינה בלתי מייננת מסווגת לפי ארגון הבריאות העולמי כגורם מסרטן אפשרי, כלומר כזה שההוכחה לגביו כגורם לסרטן היא חלקית או מוגבלת. מחקרים רבים הוכיחו שקרינה מהסוג הזה גורמת לשורה של בעיות בריאותיות נוספות: שינויים גנטיים, הפרעה במערכת העצבים ובמערכת החיסון, האצת תהליכים סרטניים, מחלות כלי דם והפרעות שינה.

ילדים מקבלים חינוך והדרכה בהרבה נושאים שקשורים לבריאותם ובטיחותם. אבל אף אחד לא מספר להם שהכיתה שלהם עלולה להיות המקום הכי מסוכן עבור הבריאות שלהם. לכולם נוח להתעלם מהסכנות של הקרינה: היא שקופה, הנזקים שלה לא מידיים והשימוש בשלל המכשירים הללו, מקל משמעותית על חיינו.

הצוות של עמותת אזרחים למען הסביבה, התחיל ללמוד את הנושא ולאסוף עליו מידע לפני כשנה. אחד הדברים הבולטים ביותר אליו נחשפנו מיד – היה מידת הבלבול וחוסר הבהירות שהדהימה אותנו: יש חוק, יש תקנות, יש חוזרי מנכ"ל ויש שורה ארוכה של מסמכי מדיניות. אבל החוק לא מתייחס למוסדות חינוך, מסמכי המדיניות וההנחיות מכילים הרבה דרישות סתירות, אין שום תיאום בין הגורמים והמסמכים ואין שום הנחיות ברורות ואחידות למוסדות החינוך ולרשויות המקומיות, שהאחריות הראשונה נופלת עליהן.

ההורים מוצאים את עצמם חסרי אונים ומבולבלים מול המערכת שדוחפת יותר ויותר מכשירים וכלי עזר לתוך הכיתות. הסיסמה שהיתה פעם "מחשב לכל תלמיד" הפכה היום ל"טאבלט לכל תלמיד" ומשרד החינוך מקדם עוד ועוד תכניות למחשוב הכיתות. מצד אחד כולם רוצים שהילדים שלהם יקבלו את החינוך הכי טוב ומתקדם, ומצד שני דואגים לבריאות של ילדיהם. אבל הורים לא יכולים לבד לעמוד מול הכוח החזק הזה ומול הלחץ החברתי של הילדים עצמם.

לפני פרסום הדו"ח פנינו עם שאלות בנושא בכתב, לד"ר עופר רימון, מנהל מינהל טכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך, לאריה מור, מנהל האגף לביטחון ובטיחות סביבתית במשרד החינוך, ולחגית כהן, דוברת משרד החינוך, וכן לפרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה, המשרד להגנת הסביבה, לגילי שם טוב, דוברת המשרד להגנת הסביבה, למיכל מנקס, ראש מינהל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי, הדס פרץ, מנהלת מח' דוברות, מרכז השלטון המקומי, דליה בודינגר, דוברת חברת החשמל.

התשובה היחידה שקיבלנו היתה מד"ר עופר רימון, שהעביר את הפניה שלנו לגורמים המוסמכים ובעקבות כך קיבלנו תשובה מרותם זהבי, מנהל בטיחות ארצי ש"האחריות לבטיחות קרינה ולבדיקות קרינה היא של הרשות המקומית או הבעלות. משרד החינוך מבצע בדיקות קרינה משיקוליו המקצועיים ואינו מחליף את אחריותה הישירה והמוחלטת על בטיחות קרינה בבית הספר".

איך אנחנו רוצים שהכיתות של הילדים שלנו ייראו בעתיד? האם אנחנו רוצים כמה שיותר קדמה וטכנולוגיה, ללא כל התחשבות בהשלכות הבריאותיות? התשובה הספונטנית של כל אחד מאתנו ושל הרשויות ככל הנראה היא - לא.

הנושא הזה חייב להיות מוסדר. אחרי שנים של התחבטות וזיגזג של עמדות והנחיות בחוזרי מנכ"ל ומסמכי מדיניות - המדינה חייבת לגבש מיידית את המדיניות שלה, בחקיקה ראשית ומפורשת.

 

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, עמותת אזרחים למען הסביבה

 

השתתפו בהכנת הדו"ח :

אילה חודרה, מידענית בעמותת אזרחים למען הסביבה

שרון אלוש, סטודנטית לתואר שני במדעי הסביבה, אונ' תל אביב

עודי זהבי, מתמחה בעמותת אזרחים למען הסביבה

הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית באונ' בר אילן והקליניקה למשפטים במרכז האקדמי כרמל

 

 

עגלו לטובה 

 


עיקר הממצאים  

- ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום, לרוב בתוך כיתות סגורות. במבנים של מוסדות חינוך קיים מספר רב של מקורות, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (Wi-Fi, WLAN).

- נושא הקרינה הבלתי מייננת מוסדר בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ט – 2009. אולם אין בהם התייחסות פרטנית למוסדות חינוך ולא נקבעו בהם ערכי סף לחשיפה למקורות קרינה בלתי מייננת ממקורות חשמל ורדיו.

- למרות ריבוי ההוראות, ההנחיות ומסמכי המדיניות, ואולי בגלל כך, נושא הקרינה הבלתי מייננת במוסדות חינוך לרבות חובת ביצוע מדידות לא הוסדר בחקיקה ראשית. קיים חוסר בהירות מוחלט לגבי ההנחיות, תדירות המדידות הנדרשת האחריות על הביצוע, בעיקר בקרב עובדי הרשויות המקומיות ומוסדות החינוך.

- מבקר המדינה העלה ביקורת קשה על ההתנהלות בנושא בדוח שלו [1]משנת 2014. הבדיקה שלנו העלתה שרוב הליקויים שהמבקר הצביע עליהם, וליקויים נוספים שמצאנו, טרם תוקנו וכיום יש חוסר סדר וחוסר תיאום בהנחיות של הרשויות השונות.

- למרות הביקורת שהעלה דו"ח המבקר לפני שנה, המשרד להגנת הסביבה לא קבע עד היום ערכי סףלקרינה בלתי מייננת, דבר שהיה אמור להיעשות כבר בשנת 2007.

- האחריות הראשונה על ביצוע המדידות ממקורות פנימיים על פי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך היא על הרשויות המקומיות או בעלי מוסדות החינוך הפרטיים. רוב הרשויות המקומיות ובעלי המוסדות האחרים לא מבצעים בדיקות קרינה במוסדות חינוך באופן קבוע.

- לאור הביקורת שהועלתה על כך בשנים האחרונות, ובמקביל להתווספות עוד מתקני קצה, ציוד אלקטרוני, נתבים ומקורות קרינה נוספים, המשרד להגנת הסביבה לקח על עצמו לבצע מדידות קרינה במספר גדול של מוסדות חינוך בשנה וחצי האחרונות.

- בשנים 2014 - 2015 (עד אפריל) ביצע המשרד להגנת הסביבה מדידות קרינה רק בכ- 7% מכלל מוסדות החינוך במדינה (1616 מוסד מתוך 22,305). ב 54% מהמדידות נמצאו חריגות מערכי הסף המומלצים של קרינה ממקורות חשמל, חלקן באלפי אחוזים.

- התוצאות של המדידות כללו המלצות לתיקון מקור הבעיה והמלצות זמניות לפעולה עד התיקון, כמו הזזת כסאות של תלמידים, הרחקת שולחנות ועוד. חלק מההמלצות הן בעייתיות ולא ברור כיצד ניתן יהיה לפקח על יישומן בשנים הבאות כשמתחלפת כיתה, כמו הזזת שולחן מהקיר, ולכן יש להתייחס אליהן כהמלצות זמניות בלבד עד לסילוק מקור החריגה ולא כפתרון לבעיה.

- תוצאות המדידות המלאות התפרסמו באתר המשרד להגנת הסביבה אבל לא התפרסם מידע לגבי תיקון הליקויים שנמצאו. בקובץ סיכום תוצאות המדידות שערכנו ניתן לראות באיזה בתי ספר נעשו מדידות בחלוקה לפי רשויות מקומיות והיכן נמצאו חריגות.הורים מוזמנים לחפש את שם בית הספר בטבלה, ולפנות להנהלת בית הספר ו/או הרשויות המקומית, אם היו חריגות, ולוודא שהליקוי תוקן.

- במידה ובית הספר לא נמצא ברשימה, יש לפנות לרשות המקומית ולבקש ממנה לבצע מדידות מלאות במוסד.

- במדידות של קרינה סלולרית לא נמצאו חריגות מערכי הסף המומלצים. יחד עם זאת ערכי הסף לגבי קרינה זו הם בעייתיים ולא לוקחים בחשבון את כל הקרינה הסלולרית שקיימת בבניין/כיתה.

- רוב הרשויות המקומיות עדיין לא מבצעות מדידות קרינה במוסדות החינוך שבאחריותן בתדירות הנדרשת ולעיתים אף בכלל.

- אין הנחיות מפורטות של משרד החינוך לביצוע מדידות קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך ממקורות חשמל פנימיים ומרשתות Wi-Fi. קיימת אי בהירות בהנחיות משרד החינוך לרשויות בכל הקשור לחובת ביצוע הבדיקות, סוגי הבדיקות ותדירותן וזאת בשל חוסר התאמה בין חוזרי המנכ"ל בעניין, לבין ה"רשימה מנחה לעריכת מבדק בבית ספר, גן ופנימייה" שהפיץ משרד החינוך.

- אין התאמה מלאה בין הוראות חוזר המנכ"ל של משרד החינוך למדידות קרינה מאנטנות סלולריות המותקנות בקרבת מוסדות חינוך לבין הרשימה המנחה הנ"ל.

- לא נעשה מיפוי של ארונות חשמל ולוחות חשמל במוסדות החינוך בהם כיתות פועלות בסמוך ללוח חשמל, למרות שהייתה המלצה לכך כבר בשנת 2012.

- אין התאמה בין מרחקי הבטיחות המינימליים בין קווי מתח למוסדות חינוך שקבע משרד החינוך, לאילו שנוקטת חברת חשמל ובמוסדות רבים מופר מרחק הבטיחות המזערי.

- חברת החשמל לא ביצעה מיפוי גיאוגרפי של רשת החשמל בנוגע למוסדות חינוך ולא פעלה לאיתור מוסדות חינוך שבסמוך אליהם עוברים קווי מתח גבוהים. זאת על אף שהתחייבה לעשות כך בעקבות דוח המבקר מ 2014, אשר מצא כי ב- 17 מוסדות חינוך ב- 11 רשויות שנבדקו על ידו, לא התקיים מרחק הבטיחות המזערי של 50 מטרים מקווי מתח עליון עילי.

- אגף הקרינה במשרד להגנת הסביבה לא הגדיר את המרחק המזערי שיש לשמור בין האנטנות הסלולריות ובין מוסדות החינוך. עם זאת, עפ"י דו"ח המבקר, האגף הנחה את חברות הסלולר לבצע מדידות קרינה בכל מבנה מאוכלס שנמצא בטווח של 50 מטרים לפחות מאנטנת סלולר.

- לפי נתוני המרכז למיפוי ישראל שהועברו למשרד מבקר המדינה בפברואר 2014 נמצאו 377 מוסדות חינוך שהמרחק בינם לבין אנטנות סלולריות נמוך מ- 50 מטרים.

- חברות הסלולר ממשיכות לממן מדידות קרינה מאנטנות סלולריות הנערכות אחת לשנה, למרות שכבר בשנת 2009 מבקר המדינה העיר למשרד להגנת הסביבה על כך שעלול להיווצר ניגוד עניינים. המדינה אינה מבצעת בדיקות דומות בעצמה.

- תוצאות בדיקות הקרינה מאנטנות סלולרית לא מתפרסמות לציבור ו/או לא מתפרסמות בצורה נגישה וברורה באתר המשרד להגנת הסביבה.

- המשרד להגנת הסביבה גם לא מפרסם את נתוני הניטור לפיקוח רציף על הקרינה מאנטנות סלולריות שהוא מבצע, בטענה שהמידע כמו שהוא לא ניתן להבנה על ידי הציבור.

- בסקר מעקב שעשינו בפברואר 2015 [2] באתרי כל הרשויות המקומיות במדינה, מצאנו שרק 5 רשויות מקומיות מתוך 257 פרסמו תוצאות מדידות קרינה במוסדות חינוך שבתחומן.

 

טבלת תוצאות המדידות לפי ישiב/שם מוסד

טבלת ההמלצות לתיקון הליקויים בבדיקות 2014 - לפי שם המוסד

 

 
 

קרינה אלקטרומגנטית  

קרינה נמצאת בכל מקום וכולנו נחשפים מדי יום, בסביבתנו הקרובה, לרמות שונות של קרינה ממקורות טבעיים כמו קרינה קוסמית, קרינת שמש וקרינה הנובעת מגז ראדון וממקורות מלאכותיים כמו קרינה מרשת החשמל, טלפונים סלולריים ואינטרנט, בתדרים שונים. לקרינות מסוגים שונים השפעות בריאותיות ידועות והשפעות שונות, חלקן שנויות במחלוקת.

קרינה אלקטרומגנטית היא ספקטרום תדרים המחולק ל-2 סוגי קרינה עיקריים:

1. קרינה אלקטרומגנטית מייננת: קרינה שיכולה לגרום לשינוי במבנה של אטומים/מולקולות ע"י נטילת אלקטרונים. קרינה מייננת נמצאת באופן טבעי בכדור הארץ ומחוץ למערכת השמש, קרינה שנפלטת מחומרים רדיואקטיביים טבעיים הנמצאים בסביבה, קרני שמש בתחום הבלתי נראה (אולטרה סגול), גז ראדון ועוד. בנוסף, קיימת קרינה מייננת ממקורות מעשי ידי אדם, בעיקר משימושים רפואיים: צילומי רנטגן, רדיותרפיה, עיקור ציוד רפואי ומזון וכיוב'. אנשי רפואה העוסקים ברפואה גרעינית, טכנאי רנטגן, צוותי אוויר, עובדי מעבדות מחקר ותחנות כוח גרעיניות- אלה חלק מהאנשים שחשופים לקרינה מייננת בעבודה שלהם.

2. קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת מסוכנת פחות מקרינה מייננת היות והיא לא מסוגלת ליינן אטומים אך גם היא עלולה להזיק לבריאות. קרינה בלתי מייננת נמצאת בכל מקום.

 

דוגמאות למקורות שפולטים קרינה בלתי מייננת:

א. קרני השמש בתחום הנראה

ב. רשת החשמל - קווי מתח גבוה, תחנות השנאה (טרנספורמטורים), עמודי חשמל, חדרי שנאים וארונות חשמל, כמו גם מכשירי חשמל וכל תשתית או מתקן המחוברים לרשת החשמל בזרם חילופי. אלו פולטים קרינה בתדירות נמוכה ויוצרים בסביבה שדות חשמליים ושדות מגנטיים.

ג. רשתות טלפונים סלולאריים - טלפונים ומוקדי השידור שלהם (אנטנות).

ד. רשת אינטרנט אלחוטית WIFI

ה. מוקדי שידור טלוויזיה ורדיו - על מנת לקלוט את השידורים, פרוסים ברחבי הארץ רשת משדרים והם פולטים קרינת גלי רדיו בעוצמות שונות (בהתאם לאזור כיסוי השידור ועוצמת השידור הנדרשת).

 

 

קרינה אלקטרומגנטית במוסדות חינוך

ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום, לרוב בתוך כיתות סגורות. במבנים של מוסדות חינוך קיימים מספר מקורות, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (Wi-Fi, WLAN). 

 

 

השפעות בריאותיות של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת[3]  

קרינה אלקטרומגנטית נספגת בגוף האדם והחי וגורמת לשיבושים בתקשורת החשמלית בין תאי הגוף ובמסלולים ביוכימיים רבים ע"י שני תהליכים:

1. תהליך תרמי של חימום רקמות. בשימוש בטלפון סלולרי מרבית החימום יתרחש בראשו של אדם.

2. תהליך א-תרמי שלא גורם לחימום הרקמות, אבל המחקרים הראו שאפקטים א-תרמיים (שאינם קשורים לחימום רקמות) יכולים להביא לשינויים גנטיים, הפרעה במערכת העצבים, במערכת החיסון, האצת תהליכים סרטניים, מחלות כלי דם והפרעות שינה.

בשנת 2002 הכריז ארגון הבריאות העולמי על הקרינה הבלתי מייננת כגורם מסרטן אפשרי.

ההכרזה התבססה על מחקר של הארגון העולמי לחקר הסרטן ולפיו חשיפת ילדים כרונית לשדות מגנטיים שעצמתם עולה על 4-3 מיליגאוס עלולה להכפיל את הסיכון שהם יחלו בסרטן מסוג לוקמיה. חשיפה כרונית מוגדרת כחשיפה של מעל 4 שעות ביממה, 5 ימים בשבוע. מוסדות חינוך ובתי מגורים נחשבים למקומות בהם החשיפה הינה חשיפה כרונית ולא משנה משך החשיפה בפועל.

הסיכונים מקרינה אלקטרומגנטית עבור ילדים גדולים יותר ממבוגרים.

ראשית, רגישותם גבוהה יותר:

  • מבנה הראש של ילדים סופג כ- 30% יותר קרינה מאשר מבוגרים
  • DNA של ילדים רגיש יותר בגלל התחלקות התאים המרובה בגיל צעיר
  • מערכת העצבים עדיין בתהליך הבשלה ופגיעה יותר

שנית, חשיפתם של ילדים לקרינה אלקטרומגנטית מתרחשת על פני יותר שנים ביחס למבוגרים.

מכאן החשיבות הרבה להגבלת החשיפה בקרב ילדים.

יודגש שהתקנים וערכי הסף שנקבעו ביחס לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית מבוססים על אפקטים תרמיים, מאחר ואפשר לחזות אותם במודלים פשוטים היחסית, ולא לוקחים בחשבון אפקטים שאינם תרמיים.

 

 

סוגי קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת שנמדדים במוסדות חינוך  

סוג קרינה

מקור פנימי

מקור חיצוני

קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד         

(ELF - Extremely Low Frequency)

ממתקני חשמל

לוחות חשמל קומתיים

ארונות חשמל ראשיים

קווי חלוקה

שנאים

קווי מתח

קרינה בתחום תדרי הרדיו

(RF - Radio Frequency waves)

ממתקני תקשורת אלחוטית

רשת אינטרנט אלחוטית (Wi-Fi)

טלפונים סלולריים

אנטנות סלולריות

 


פיקוח על מקורות הקרינה במוסדות חינוך  

קיים חוסר בהירות לגבי חלוקת הסמכויות, תחומי האחריות וביצוע בדיקות בין שלושת הגופים האחראים לנושא הקרינה במוסדות חינוך: הרשויות המקומיות, משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה.

בהחלטת ממשלה משנת 2001 נקבע כי האחריות הישירה לבטיחות התלמידים במוסדות החינוך הרשמיים מוטלת על הרשויות המקומיות, ובמוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים - על הגופים הפרטיים שבבעלותם מוסדות החינוך (להלן - בעלים פרטיים).

על בסיס החלטה זו קבע משרד החינוך בחוזרי המנכ"ל שלו את הנהלים שמנחים את הרשויות המקומיות ובעלים פרטיים בנוגע לאופן השמירה על הבטיחות הסביבתית במוסדות חינוך.

האחריות לפיקוח על מקורות הקרינה החיצוניים נתונה בידיו של המשרד להגנת הסביבה.

חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, שבאחריות המשרד להגנת הסביבה, אמור להסדיר את הפיקוח על מקורות הקרינה הבלתי מייננת, אבל בפועל הוא לא כולל הוראות מיוחדות לעניין מוסדות חינוך ופיקוח על הקרינה בתוכן.

חוק הקרינה ותקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ט – 2009 שהותקנו מכוחו אף לא קבעו ערכי סף לחשיפה למקורות קרינה בלתי מייננת ממקורות חשמל ורדיו.

בינואר 2013, הוקם לראשונה בישראל מרכז ידע לאומי - תנודע בנושא קרינה בלתי מייננת והשפעותיה על בריאות הציבור. המרכז הוקם בעקבות החלטת ממשלה משנת 2004 והצורך הגובר במידע בתחום זהפעילות המרכז מתמקדת באיסוף וריכוז מידע לאומי ובינלאומי עדכני בנושא קרינה בלתי-מייננת, והנגשתו לקהלי היעד. בעתיד אמור המרכז גם להקים יחידה למחקרים בסיסיים, אפידמיולוגיים, ולהערכת סיכונים שיאתרו פערי ידע וישלימו את המידע הקיים.

בנוסף, התפרסמו מספר מסמכי מדיניות והנחיות[4] בנושא מטעם משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה וחברת החשמל.

 

למרות ריבוי ההוראות, ההנחיות ומסמכי המדיניות, ואולי בגלל כך, קיימת חוסר בהירות מוחלטת לגבי ההנחיות, בעיקר בקרב עובדי הרשויות המקומיות ומוסדות החינוך.

 

בשנת 2014[2] התפרסם דו"ח מבקר המדינה - טיפול הרשויות המקומיות ובעלים פרטיים בקרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך - בעקבות ביקורת שעשה בעשר רשויות מקומיות: אשקלון, חצור הגלילית, כרמיאל, מודיעין עילית, מעלה אדומים, קריית מלאכי, קריית שמונה, ראש העין, ראשון לציון ותל שבע, ובשני בעלים פרטיים של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים: מרכז מעיין החינוך התורני ומרכז החינוך העצמאי.

בדו"ח הנ"ל העביר מבקר המדינה ביקורת קשה על ההתנהלות של הרשויות בנושא והצביע על שורה ארוכה של ליקויים ואלה עיקרן:

  • הרשויות המקומיות שנבדקו לא מבצעות מדידות קרינה בתדירות הנדרשת, חלקן לא מבצעות מדידות קרינה במוסדות החינוך שלהן כלל.

  • המשרד להגנת הסביבה לא קבע ערכי סף בתקנות הקרינה הבלתי מייננת.

  • היעדר הנחיות מטעם משרד החינוך לביצוע מדידות קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך ממקורות חשמל פנימיים.

  • אין הלימה מלאה בין הוראות חוזר מנכ"ל של משרד החינוך למדידות קרינה מאנטנות סלולריות המותקנות בקרבת מוסדות חינוך לבין "רשימה מנחה לעריכת מבדק בבית ספר, גן ופנימייה" של משרד החינוך.

  • לא נעשה מיפוי של ארונות חשמל ולוחות חשמל במוסדות החינוך בהם כיתות פועלות בסמוך ללוח חשמל למרות שהייתה המלצה לכך כבר בשנת 2012.

  • נמצאו פגמים בפעולות הרשויות המקומיות ומשרד החינוך בעניין מנהל בטיחות על מוסדות חינוך - בחלק מהרשויות אין מנהלי בטיחות כחוק ובחלקן לא נעשה על מנהל הבטיחות פיקוח.

  • חברות הסלולר ממשיכות לממן מדידות קרינה מאנטנות סלולריות הנערכות אחת לשנה ומתפרסמות באתר המשרד להגנת הסביבה, למרות שכבר בשנת 2009 מבקר המדינה העיר למשרד להגנת הסביבה על כך שעלול להיווצר ניגוד עניינים.

ביום 29.4.15 דחה בג"צ (בג"ץ 6269/12 ) עתירה שהגישה הנהגת ההורים הארצית בדרישה לבטל את החלטת משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית בבתי הספר בטענה שחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם. בג"צ קבע שקיומה של קיומה של עמדה מקצועית מנוגדת אינה מספיקה כדי לקבוע כי החלטת המשרד בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך. ביום 18.8.15 דחה בית המשפט העליון בקשה של הנהגת ההורים הארצית לקיים דיון נוסף בנושא (דנגץ 3367/15).

 

 

טבלת סיכום סוגי קרינה ודרישות לגביהם  

סוג קרינה

מקור קרינה

תקן/דרישות

תדירות ומקור ההנחיה

אחראי יישום, מעקב ובקרה

קרינת רדיו - RF

Radio Frequency waves

אנטנות סלולריות שנמצאות בשטח מוסד החינוך או בסמוך .

על פי חוזר המנכ"ל אסור להתקין אנטנות סלולריות על מבנה של מוסד חינוך או בשטחו שלו

10% מהסף הבריאותי (משתנה עפ"י סוג האנטנה).

אחת לשנה (עפ"י הרשימה המנחה)

אחת לחצי שנה (עפ"י חוזר מנכ"ל)

המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך

ציוד תקשורת והתקני קצה (ראוטרים, נתבים, טלפונים, מחשבים)

10% מהסף הבריאותי (משתנה עפ"י תחום התדרים)

פעם אחת לפני התקנת הציוד ופעם לאחר התקנתו (עפ"י חוזר מנכ"ל)

הרשות המקומית / בעלים של המוסד

10% מהסף הבריאותי (משתנה עפ"י תחום התדרים)

פעם בשנה בדיקות מדגמיות בבתי ספר המחוברים לאינטרנט אלחוטי (עפ"י חוזר מנכ"ל)

משרד החינוך

קרינה ממקורות חשמל- ELF

Extremely Low Frequency Fields

רשת החשמל

הפנימית (כולל ארונות חשמל ותאורה)

4 מיליגאוס בעומס מרבי

בהתקנה

ואחת לשנה (עפ"י הרשימה המנחה)

הרשות המקומית / בעלות

קווי מתח

מרחק בטיחות מזערי לפי חוזר מנכ"ל:

קו מתח גבוה תת קרקעי (22 קילו וואט) – 2 מטרים.

קו מתח גבוה עילי (22 קילו וואט) – 5 מטרים.

קו מתח עליון עילי (161 קילו וואט) – 50 מטרים.

אין חובת בדיקה. חברת החשמל התחייבה לבצע מיפוי גאוגרפי של רשת החשמל ולאתר מוסדות החינוך שבסמוך אליהם עוברים קווי מתח גבוה (עפ"י המלצת משרד מבקר המדינה)

המשרד להגנת הסביבה וחברת החשמל

 

 

קרינה ממקורות חיצוניים במוסדות חינוך  

קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ממקורות חיצוניים במוסדות חינוך נחלקת לשני סוגים:

1. מתקני חשמל - קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד (ELF - Extremely Low Frequency)

  • תחנות השנאה
  • קווי מתח
  • אנטנות סלולריות

2. מתקני תקשורת אלחוטית - קרינה בתחום תדרי הרדיו (RF - Radio Frequency waves)

 

קווי מתח, תחנות השנאה

חוזר מנכ"ל משרד החינוך קבע מרחקי בטיחות מזעריים בין קווי מתח לחצרותיהם של מוסדות חינוך:

סוג המתקן

מרחק הבטיחות המזערי בינו ובין מוסד חינוך

קו מתח גבוה תת קרקעי (22 קילו וואט)

קו מתח גבוה עילי (22 קילו וואט)

קו מתח עליון עילי (161 קילו וואט)

2 מטרים

5 מטרים

50 מטרים

לפי הנתונים של המשרד להגנת הסביבה, כפי שהובאו בדוח המבקר, ב- 17 מוסדות חינוך שפעלו ב- 11 רשויות מקומיות לא מתקיים מרחק הבטיחות המזערי של 50 מטרים מקווי מתח עליון עילי.

משרד החינוך וחברת חשמל נוהגים על פי מרחקי בטיחות שונים: הממונה הארצי לבטיחות במשרד החינוך טען כי מרחקי הבטיחות נקבעו מול ממונה הקרינה במשרד להגנת הסביבה בעוד חברת החשמל טענה כי אינה מכירה את המרחקים הקבועים בחוזר המנכ"ל וכי היא מחויבת לשמור רק על המרחקים שנקבעו בתוכניות המתאר.

בתשובה למשרד מבקר המדינה ענה משרד החינוך כי הוא יקפיד להתייחס לנושא מרחקי הבטיחות בחוזרי המנכ"ל ובהנחיות הבטיחות.

 

אנטנות סלולריות

באתר המשרד להגנת הסביבה קיים מיפוי מלא של אנטנות סלולריות ומוקדי שידור סלולרי בעלי היתר בניה/הפעלה.

עפ"י חוזר מנכ"ל משרד החינוך אין להתקין אנטנות סלולריות על מבנה של מוסד חינוך או בשטחו ואם מותקנת אנטנה בקרבת המוסד יש לבצע מדידות קרינה בתדר רדיו ואין לבצע אותן בתיאום עם החברות הסלולריות.

ישנה אי התאמה בין הוראות חוזר המנכ"ל הנ"ל ובין הוראות "הרשימה המנחה לעריכת מבדק בבית ספר, גן ופנימייה" שהופצה. ההנחיות בחוזר המנכ"ל היא לבצע בדיקות אחת לחצי שנה ואילו עפ"י הרשימה המנחה יש צורך בביצוע בדיקה אחת לשנה בלבד.

אגף הקרינה במשרד להגנת הסביבה לא הגדיר את המרחק המזערי שיש לשמור בין האנטנות הסלולריות ובין מוסדות החינוך. עם זאת, עפ"י דו"ח המבקר, הוא הנחה את חברות הסלולר לבצע מדידות קרינה בכל מבנה מאוכלס שנמצא בטווח של 50 מטרים לפחות מאנטנת סלולר.

לפי נתוני המרכז למיפוי ישראל שהועברו למשרד מבקר המדינה בפברואר 2014 נמצאו 377 מוסדות חינוך שהמרחק בינם לבין אנטנות סלולריות נמוך מ- 50 מטרים.

מבקר המדינה העלה ביקורת בדוח שלו על המושג "בקרבת מוסד חינוך" ברשימה המנחה שלטענתו הוא עמום מדי ויש לקבוע באופן ברור מהו המרחק המותר, על כך שלממונה הארצי על הבטיחות במשרד החינוך אין מידע על פריסת האנטנות הסלולריות שנמצאות בקרבת מוסדות חינוך ועל כך שחברות הסלולר ממשיכות את בדיקות הקרינה השנתיות, למרות שכבר בשנת 2009 מבקר המדינה העיר למשרד להגנת הסביבה על כך שעלול להיווצר ניגוד עניינים.

 

שם הבדיקה

סוג קרינה

ערך הסף לפי המלצת המשרד להגנת הסביבה

תדירות הבדיקה ומקור ההנחיה

הגורם המבצע (עפ"י הרשימה המנחה)

אחראי יישום, מעקב ובקרה

קרינה מאנטנות סלולריות שנמצאות בשטח מוסד החינוך או בסמוך לו

קרינה בתחום תדרי הרדיו

RF - Radio Frequency waves

10% מהסף הבריאותי (משתנה עפ"י סוג האנטנה)

אחת לשנה (עפ"י הרשימה המנחה)

אחת לחצי שנה (עפ"י חוזר מנכ"ל)

בודק מוסמך

המשרד להגנת הסביבה

 

בחודש ספטמבר 2010 הטמיע האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה מערכת ניטור לפיקוח רציף על הקרינה מאנטנות סלולריות המאפשרת לאגף לעקוב בעת השידור באורח רציף ובו-זמני אחר כל האנטנות הסלולריות מן הדור השלישי הפרוסות במדינה. המשרד להגנת הסביבה משתמש במערכת הניטור לצרכים פנימיים, והממצאים שמספקת המערכת אינם מתפרסמים באתר המשרד. המשרד להגנת הסביבה מסר למשרד המבקר המדינה במאי 2014, כי מערכת הניטור נרכשה לצורך פיקוח על רמות הקרינה מכל האנטנות סלולריות, וכי אין אפשרות טכנית לפרסם את המידע שעיקרו נתונים על רמת ההספק בעת השידור, ואף לא את המידע על רמת הקרינה שנפלטת מהאנטנה באותו הרגע. לפיכך, לו הנתונים היו מפורסמים באתר המשרד, לא ניתן היה להסיק מהם מהי רמת הקרינה הנפלטת מאנטנות סלולריות.

המשרד להגנת הסביבה כיום לא מפרסם את תוצאות הבדיקות המלאות של קרינה מאנטנות סלולריות ואינו מפרסם את נתוני הניטור לפיקוח רציף על הקרינה מאנטנות סלולריות שהוא מבצע.

 

 

קרינה ממקורות פנימיים במוסדות חינוך  

במוסדות חינוך מודדים קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ממקורות פנימיים משני סוגים:

1. מתקני חשמל - קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד (ELF - Extremely Low Frequency Fields)

  • לוחות חשמל קומתיים
  • ארונות חשמל ראשים
  • קווי חלוקה

2. מתקני תקשורת אלחוטית - קרינה בתחום תדרי הרדיו (RF - Radio Frequency waves)

 

  • טלפוניה ניידת
  • רשת אינטרנט אלחוטית – נתבי ה - Wi-Fi
  • מחשבים ניידים ומחשבי לוח (טאבלטים) בעלי משדרים Wi-Fi מופעלים

 

 

 

סוגי הקרינה הבלתי מייננת ממקורות פנימיים שנמדדים במוסדות חינוך

שם הבדיקה

סוג קרינה

ערך הסף לפי המלצת המשרד להגנת הסביבה

תדירות הבדיקה ומקור ההנחיה

הגורם המבצע (עפ"י הרשימה המנחה)

אחראי יישום, מעקב ובקרה

קרינה משנאים ושדות חשמליים הסמוכים למוסדות חינוך או נמצאים בתחומם

קרינה בתדר רשת החשמל

ELF -

Extremely Low Frequency Fields

4 מיליגאוס בעומס מרבי

אחת לשנה (עפ"י הרשימה המנחה)

בודק מוסמך

הרשות המקומית / בעלים

קרינה מציוד תקשורת והתקני קצה - סלולרי, Wi-Fi

קרינה בתחום תדרי הרדיו

RF - Radio Frequency waves

10% מהסף הבריאותי (משתנה עפ"י תחום התדרים)

לפני התקנת הציוד ולאחר התקנתו (עפ"י חוזר מנכ"ל)

בודק מוסמך

הרשות המקומית / בעלים

האחריות על איתור קרינה העולה על הרמה המותרת וטיפול בה חלה על הרשות המקומית והבעלים של מוסדות החינוך.

 

קרינה משדות חשמליים

הנחיות לביצוע מדידות קרינה ממקור חשמל מופיעות רק ברשימה המנחה (רשימה מנחה לעריכת מבדק בבית ספר, גן ילדים ופנימייה - הבטחת תנאים בטיחותיים במוסדות במוסדות חינוך) שפרסם האגף לביטחון ובטיחות של משרד החינוך למבדקי בטיחות ומדידות.

בחוזר המנכ"ל - שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי הספר, אין הנחיות לביצוע מדידות מרשת החשמל ממקורות פנימיים במוסדות חינוך. בתשובה לביקורת של מבקר המדינה לגבי כך בשנת 2014 השיב משרד החינוך כי בחוזרי המנכ"ל שלו בעתיד הוא ידגיש ויבהיר באופן חד וברור ובתיאום עם המשרד להגנת הסביבה כיצד יש לבצע מדידות קרינה במוסדות חינוך.

 

ציוד קצה – WI-Fi ואינטרנט

ההנחיות לביצוע מדידות קרינה מציוד תקשורת והתקני קצה – סלולרי ו- Wi-Fi מופיעות רק בחוזר המנכ"ל.

בנובמבר 2010 הציגה מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של הסרטן והקרינה במשרד הבריאות בהרחבה את הנזק האפשרי של הקרינה מהאינטרנט האלחוטי לבריאות התלמידים. בחוזר המנכ"ל המעודכן מאוגוסט 2013 פורסמו הוראות הבטיחות בנושא השימוש בציוד תקשורת אלחוטי ובמחשבים ניידים. החוזר אִפשר לבתי ספר להתחבר לאינטרנט אלחוטי, אך המליץ להעדיף אינטרנט קווי.

במוסדות חינוך שבהם נעשה שימוש באינטרנט אלחוטי יש להשתמש במערכות תקשורת אלחוטיות מנוהלות. במערכת מנוהלת מגדירים את עצמת השידור, כך שהיא תפחת באופן אוטומטי למינימום הנדרש, בהתאם לעצמת המכשירים הפעילים. אם רשת אינטרנט אלחוטי אינה מנוהלת, אין אמצעי שיווסת את עצמת הקרינה לרמה המינימלית.

בכל עשר הרשויות שנבדקו ע"י משרד מבקר המדינה בשנת 2014: אשקלון, חצור הגלילית, כרמיאל, מודיעין עילית, מעלה אדומים, קריית מלאכי, קריית שמונה, ראש העין, ראשון לציון ותל שבע מסרו הממונים על בטיחות התלמידים ברשות שמשרד החינוך לא ביקש מהם לבצע מדידות של קרינה בלתי מייננת ולא ביקש לדעת האם כאלה בוצעות. ובנוסף, באף מוסד חינוך ברשויות הללו לא הייתה רשת האינטרנט האלחוטית מנוהלת.

 

 

פרסום המידע  

סעיף 6א לחוק חופש המידע ותקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), מחייבים את משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לפרסם את תוצאות בדיקות הקרינה וכל מידע נוסף על כך באתרי האינטרנט שלהן.

המשרד להגנת הסביבה מפרסם כיום את תוצאות המדידות שנעשו במוסדות חינוך באופן שוטף.

לעומת זאת, המשרד להגנת הסביבה לא מפרסם את תוצאות הבדיקות המלאות של קרינה מאנטנות סלולריות ואינו מפרסם את נתוני מערך הניטור לפיקוח רציף על הקרינה מאנטנות סלולריות שהוא מבצע.

בסקר מעקב שעשינו בפברואר 2015 בשיתוף הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית באוניברסיטת בר אילן והקליניקה למשפטים במרכז האקדמי כרמל באתרי כל הרשויות המקומיות במדינה, מצאנו שרק 5 רשויות מקומיות מתוך 257 פרסמו תוצאות מדידות קרינה במוסדות חינוך שבתחומן, ובכלל, רק 122 מתוכן פרסמו מידע סביבתי חלקי.

כמו כן לא התפרסם כל מעקב אחר יישום הליקויים ומקורות החריגה שנמצאו בבדיקות וכן על ההורים לפנות בעצמם לרשות המקומית ולמוסד החינוכי ולוודא שהבעיה תוקנה.

 

 

ערכי סף לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ממקורות פנימיים  

חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, ותקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ט - 2009, לא קבעו ערכי סף לחשיפה למקורות קרינה בלתי מייננת ממקורות חשמל ורדיו.

המשרד להגנת הסביבה, למרות הביקורת שהעלה דו"ח המבקר, לא קבע עד היום ערכי סף לקרינה בלתי מייננת, דבר שהיה אמור להיעשות כבר בשנת 2007.  

המשרד להגנת הסביבה ממליץ על ספים בריאותיים וסביבתיים בחשיפה לקרינה בלתי מייננת:

הסף הבריאותי מגדיר מהי החשיפה המזערית המבטיחה שלא יגרם נזק בריאותי לאדם בעוד הסף הסביבתי אמור לאזן בין האינטרס להפעיל מקורות קרינה לרווחת הציבור והאינטרס לא לפגוע (בריאותית או כלכלית) במתגוררים בסמיכות למקורות קרינה או נמצאים בסמוך להם. המדיניות של המשרד להגנת הסביבה כיום בתחום הקרינה הבלתי מייננת (כפי שהוא מפרסם באתר שלו) "מבוססת על עיקרון הזהירות המונעת, במטרה למזער, ככל האפשר בטכנולוגיות הקיימות ובעלות סבירה את חשיפת הציבור לקרינה".

 

ערכי סף לקרינה מרשת חשמל

סביב מתקני חשמל נוצר שדה מגנטי. סוג זה של קרינה הוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי לחקר הסרטן (IARC) כ"מסרטן אפשרי". הארגון קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי העולה על 2 מיליגאוס הם "גורם אפשרי לסרטן". הקביעה מבוססת על מחקרים שהראו בקרב ילדים החשופים לאורך זמן לשדה מגנטי מעל 3-4 מיליגאוס, אחוז החולים בלוקמיה (סרטן הדם) היה גבוה פי 1.5 מילדים החשופים לשדה מגנטי בעוצמה נמוכה יותר.

לגבי קרינה מרשת חשמל לא רק שלא נקבעו ערכי סף מחייבים בתקנות הקרינה הבלתי מייננת, גם בהנחיות למדידת שדות חשמליים ומגנטיים בתחום תדרי רשת החשמל ELF שהוציא משרד החינוך בשנת 2014 לא נקבעו ערכי סף מומלצים.

משרד הבריאות המליץ על ערך סף לחשיפה ממושכת לקרינה של 4 מיליגאוס עבור ממוצע יומי בו צריכת החשמל מרבית ואילו המשרד להגנת הסביבה המליץ על סף של 2 מיליגאוס עבור ממוצע יומי בו צריכת החשמל הינה הממוצע השנתי.

המשרד להגנת הסביבה קיבל את המלצת משרד הבריאות וקבע כי התקנות שיותקנו בעתיד יקבעו שאסור לשהות במוסדות חינוך ובבתי מגורים במקומות בהם נמדדה רמת קרינה מעל 4 מיליגאוס בממוצע יממתי כאשר צריכת החשמל מרבית.

 

ערכי סף לקרינת רדיו (קרינה סלולרית ו- Wi-Fi)

ערכי סף לקרינת רדיו אינם קבועים בתקנות הקרינה הבלתי מייננת.

ארגון הבריאות העולמי קבע רמות חשיפה מותרות לקרינת רדיו. המשרד להגנת הסביבה אימץ את הערכים הנ"ל כספים בריאותיים , וקבע ספי סביבה שהם 10% בלבד מהערכים של הספים הבריאותיים לחשיפה רצופה ממושכת ו 30% לחשיפה קצרה.  

במסמך "טווחי בטיחות ורמות חשיפה מותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו (2009)" שפרסם אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, נקבעו רמות חשיפה מרביות המותרות לקרינת רדיו (תוספת ראשונה) לפי טווחי מרחק בטיחותיים (תוספת שנייה):

רמות חשיפה מותרות

 

יחד עם זאת, קיימות שתי בעיות עם ערכי הסף הנ"ל:

1. ערכי הסף אינם מבחינים בין קרינה שנפלטת מטלפונים הסלולריים עצמם ובין תחנות הממסר (אנטנות ונתבים). טלפונים סלולריים פולטים קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ברמות עוצמה משתנות מהתדרים הנוצרים בעת שידור, וגם מרכיבי המכשיר עצמו ולכן רמות הקרינה המשודרות מכל מכשיר נייד גבוהות באופן ניכר מהרמות הנפלטות ממתקני ה wi-fi או האנטנות. בנוסף, השימוש במכשירים הניידים נעשה בצמידות לגוף וזה מגביר את ההשפעה על גוף האדם באופן ניכר.

2. ערכי הסף נקבעו על בסיס אפקט החום (האפקט התרמי) של הקרינה שיכול לגרום השפעות בריאותיות על-ידי חימום הגוף , ולא על בסיס מדד ה SAR - שיעור הספיגה הסגולית, ולכן הוא לא לוקח בחשבון אפקטים א-תרמיים, שלפי מחקרים חדשים גם הם עלולים לגרום להשפעות בריאותיות מזיקות ואפילו לסרטן.

 

 

סיכום תוצאות מדידות קרינה ממקורות פנימיים במוסדות חינוך 2014- 2015 (אפריל) 

מספר מוסדות החינוך בישראל (נכון למאי 2015 ) הוא 22,305 (4709 בתי ספר, 17596 גני ילדים).

הרשויות המקומיות, שכאמור אחראיות על ביצוע מדידות קרינה במוסדות הנ"ל, כמעט ולא יוזמות ביצוע של מדידות קרינה ממקורות פנימיים.

המשרד להגנת הסביבה ביצע מדידות קרינה ב- 1616 מוסדות חינוך (7.2% מכלל מוסדות החינוך במדינה) בשנים 2014 - 2015 (אפריל).

תוצאות המדידות התפרסמו במאגר חופש המידע באתר המשרד להגנת הסביבה (מאגר מדידות קרינה באתר המשרד להגנת הסביבה).

בקובץ הסיכום שערכנו ניתן לראות באיזה בתי ספר נעשו מדידות בחלוקה לפי רשויות מקומיות והיכן נמצאו חריגות.

 

 

 

אחוז בתי הספר שנמצאו בהן חריגות

סיכום תוצאות המדידות של קרינה מרשת חשמל

מוסדות חינוך שנבדקו

מוסדות חינוך בהם נמדדה חריגה

אחוז מוסדות החינוך שבהם נמדדה חריגה

1616

874

54%

 

 

דוגמאות לחריגות קרינה מרשת החשמל שנמצאו במוסדות חינוך:

יישוב

מוסד חינוכי

תאריך

מיקום מדידה

אחוז חריגה

ההמלצות שניתנו

אבו אל היג'א

בי"ס יסודי כאוכב

 17.2.15

כיתה ב'2 - שולחן אחרון בגב ארון חשמל

450

עד לטיפול בבעיה מומלץ להרחיק את שלושת השולחנות האחרונים שצמודים לקיר בגב ארון החשמל למרחק 2.5 מ' מהקיר

אום אל פחם

בי"ס אלזהראא

 21.1.15

כיתה ה'1 - קיר גובל עם ארון חשמל

400

בכיתה ה'1 יש לפנות את השולחנות הנמצאים סמוכים לקיר הגובל עם ארון חשמל ולשמור על מרחק של 150 ס"מ מהקיר

זרזיר

בי"ס עתיד

 5.2.15

חדר מחשבים 48

775

בחדר מחשבים 48 מומלץ לבטל את השולחן מתחת לארון החשמל

כרמיאל

בי"ס אופק

 2.2.15

כיתה א'1 - לוח מורה, מאחורי לוח חשמל, 0.6 מ' מהדלת – קו מרכז הלוח

32

בכיתה א'1 מומלץ להשאיר את הארונית המוצבת בצמוד לקיר גב לוח החשמל – במקומה, מפאת שדה מגנטי הנמצא בצמוד לקיר

מגדל העמק

בי"ס מקיף רוגוזין

 4.2.15

כיתה ח'3 – ארון חשמל

321

בכיתה ח'3 מומלץ לבטל את המושב הראשון מול ארון החשמל ולא לשבת עד 2 מ' מול ארון החשמל

מגדל העמק

בי"ס עליזה

 2.2.15

חדר מזכירות – גב ארון חשמל

2650

עד לביצוע הבדיקה והמיגון המומלץ, יש להרחיק את מושב המזכירה כמה שיותר לכיוון החלון

פרדס חנה-כרכור

גן ילדים תפוז

 19.7.14

חצר גן ילדים - כ-1.5 מטר מהגדר המזרחית במרחק כ-1 מעמוד חשמלוארון חשמל (לכיוון ארגז חול(

321

להרחיק במידי את ילדי הגן למרחק של 2.5 מטר מגדר המזרחית ולמרחק של 4 מטר מהגדר הצפונית

קו הגדר המזרחית, בצמוד לעמוד חשמל וארון חשמל )לכיוון ארגז חול(

11150

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במוסדות בהם נמצאו חריגות ונרשמו המלצות לטיפול ולבדיקה חוזרת, לא ניתן לדעת האם החריגות טופלו היות ולא התפרסמו בדיקות חוזרות במהלך התקופה.

 

סיכום תוצאות המדידות של קרינה סלולרית ו- Wi-Fi

כל המדידות עמדו בסף ולא היו חריגות מערכי הסף המומלצים על ידי המשרד להגנת הסביבה, ואשר נקבעו בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי.

יחד עם זאת, ערכי הסף המומלצים הם בעייתיים ולא לוקחים בחשבון את כל מקורות הקרינה הקיימים במוסד חינוכי.

בעיה זו אמורה לקבל משנה תוקף בעתיד הקרוב, אם משרד החינוך אכן ישלים את התכנית של "טאבלט לכל תלמיד" שהתחילה בשנים האחרונות.

 

 

המלצות  

יש לפעול בהקדם להסדרת נושא הקרינה הבלתי מייננת במוסדות חינוך בחקיקה ראשית ומפורשת באופן שיסדיר וירכז את כל ההוראות בעניין לרבות חובת הבדיקה ותדירותה, האחריות לביצוע, ערכי סף ועוד.

המלצות למשרד החינוך, הגנת הסביבה והרשויות המקומיות

  • לאור הרגישות המיוחדת של אוכלוסיית הילדים והתרחבות השימוש במתקני קצה וציוד פולט קרינה במוסדות חינוך יש להקפיד במיוחד על כללי הזהירות המונעת, ולפעול מיד ליישום כל המלצות מבקר המדינה לעיל שברובן לא יושמו עד היום.
  • יש לבצע מעקב מקיף ומסודר באופן שוטף אחר ביצוע הליקויים ומקורות הקרינה החריגה שנמצאו במדידות שנעשו ולפרסם את המידע לציבור.
  • אם מותקנת אנטנה סלולרית במרחק פחות מ-50 מטרים מהמוסד, יש לבצע מדידת קרינה. המדידה צריכה להעשות ללא תיאום עם החברות הסלולריות.
  • לבצע טיפול להפחתת רמות הקרינה סביב לוחות וארונות חשמל על ידי הסדרת ההארקות והחיבורים ורק במידת הצורך על ידי מיגון יעיל.
  • לשמור על מרחק של כ-1 מטר בין ציוד בעל מנוע חשמלי לעמדת עבודה
  • לבדוק ולהחליף במידת הצורך את המשנק של התאורה הפלורסנטית או להחליף לתאורה עם הצתה אלקטרונית
  • הגוף האחראי על המערכת (כמו הרשות המקומית) ידאג שהמערכת תותקן ותתוחזק באופן שהקרינה בסביבתה תהיה מזערית, על פי הטכנולוגיה העדכנית הזמינה ביותר.
  • אין לאפשר טעינת טלפונים סלולריים ומחשבים ניידים בכיתה. יש להגדיר אזורים מיוחדים לטעינת מכשירים מחוץ לכיתה ולוודא שהמרחק בין עמדת הטעינה לעוברים ולשבים יהיה 3 מטרים לפחות. אזורים אלה יסומנו בשילוט ברור עם הכיתוב הזה: "אזור לטעינת מכשירים חשמליים. שים לב: ייתכן כי באזור זה קיימת קרינה בלתי מייננת ברמה גבוהה העלולה להזיק לבריאות. שהייה ארוכה אינה מומלצת.
  • להימנע מטעינת מחשב נייד או טלפון בעמדת המורה ככל האפשר. אם עולה הצורך הדבר ייעשה בתנאי שהמרחק מהמטען לכל אדם לא יפחת מ- 20 ס"מ.
  • בית הספר יקפיד כי מחשבים נייחים וספקי כוח של מסכים שטוחים המותקנים בשטחו יוצבו באופן שספק הכוח יהיה מרוחק לפחות 20 ס"מ מהתלמידים ומהמורה.
  • להעדיף התקנה של רשת אינטרנט חוטית
  • רשת אלחוטית תותקן רק מכיתה א' ומעלה
  • יש להשתמש ברשת אלחוטית המשדרת רק בזמן הגלישה ולמנוע מצב שבו כל המחשבים בכיתה משדרים בו זמנית
  • יש לעשות שימוש במערכות תקשורת אלחוטיות מנוהלות ולהגדיר כי עוצמת השידור תרד למינימום הנדרש באופן אוטומטי, בהתאם לעוצמת המכשירים הפעילים ולצריכת השירותים.

המלצות לצוות המוסד החינוכי

  • אין לאפשר טעינת טלפונים ניידים בכיתה. יש להגדיר אזורים מיוחדים לטעינת מכשירים מחוץ לכיתה ולוודא שהמרחק בין עמדת הטעינה לעוברים ולשבים יהיה 3 מטרים לפחות.
  • אין להרשות התקנת אנטנות על מבנה מוסד חינוך או בשטחו.
  • מומלץ לא לשהות בבתיה"ס זמן ממושך במקומות בהם נמדדה רמת קרינה מעל 4 מיליגאוס.
  • לצוות העובדים מומלץ לא לשהות זמן ממושך במקומות בהם נמדדה רמת קרינה מעל 10 מיליגאוס.
  • לחדר חשמל מומלץ להיכנס בתפקיד בלבד.

המלצות להורים ותלמידים

  • להעדיף שימוש ברמקול/דיבורית אישית או אוזנייה חוטית בזמן שיחהולהקפיד להרחיק את הטלפון מהגוף
  • לצמצם כמות ומשך השיחות המבוצעות בטלפון סלולארי
  • באזורים בהם הקליטה חלשה (אזורים בהם קיים מיעוט אנטנות יחסי, או מיסוך הקליטה למשל במעלית, רכבת וכדומה) יש להמעיט בדיבור בטלפון.
  • אם מותקנת אנטנה סלולרית במרחק פחות מ 50 מטרים מהמוסד, יש לבצע מדידת קרינה. המדידה צריכה להעשות ללא תיאום עם החברות הסלולריות
  • ככלל, אין להקים כיתות בסמוך ללוחות חשמל
  • מרחק הבטיחות המינימלי בין קו מתח גבוה תת קרקע (22 קילו וואט) לחצר מוסד חינוכי יהיה 2 מטרים, קו מתח גבוה עילי (22 קילו וואט) - 5 מטרים וקו מתח גבוה תת קרקע (161 קילו וואט) - 50 מטרים.
  • במידה וקיים ארון חשמל יש לבצע סידור פנימי של הכיתה כך שכסאות התלמידים או שולחנות התלמידים לא יהיו צמודים לקיר שמעברו השני יש ארון חשמל
  • להרחיק שולחנות תלמידים לפחות מטר 1 מקיר שמצידו השני מותקן לוח חשמל קיים
  • יש להגביל ככל הניתן התקרבות תלמידים ללוחות חשמל באמצעות גידור
  • במקרים שלא ניתן לקיים את המרחקים המומלצים מארון החשמל יש לשקול העתקת לוח החשמל למיקום אחר, הרחק מחדרים מאוכלסים
  • מומלץ לא לשהות בבתיה"ס זמן ממושך במקומות בהם נמדדה רמת קרינה מעל 4 מיליגאוס.

 

 

נספחים  

טבלת תוצאות המדידות לפי ישiב/שם מוסד

טבלת ההמלצות לתיקון הליקויים בבדיקות 2014 - לפי שם המוסד

 

 

מקורות  

פגיעות משדות אלקטרומגנטיים, ד"ר זמיר שליט"א

טיפול הרשויות המקומיות ובעלים פרטיים בקרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2014, שנת פרסום התשע"ה- 2014

הנחיות למדידת שדות חשמליים ומגנטיים בתחום תדרי רשת החשמל ELF, אשכול תעשיות, המשרד להגנת הסביבה

טווחי בטיחות ורמות חשיפה מותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו, אגף רעש וקרינה, המשרד להגנת הסביבה

דו"ח מדידת שדה מגנטי בתחום תדר רשת החשמל (ELF), מיקרוטסט, המרכז לבריאות ואיכות הסביבה, 16.2.15

ערך סף לקרינה הנפלטת ממתקני חשמל, 23.2.12, אגף רעש וקרינה, המשרד להגנת הסביבה

איתור בתי ספר, משרד החינוך

קרינה סלולרית, אתר משרד הבריאות

רשימה מנחה לעריכת מבדק בבית ספר, גן ופנימייה, משרד החינוך

קרינה מתחנות שידור סלולריים - תקנים, השפעות בריאותיות ועקרונות של זהירות, ד"ר מוני נופי-נעמה, רכזת קרינה אלקטרומגנטית, איגוד ערים לאיכות סביבה חיפה

 

 

 

 

 

 

הערות


[1] טיפול הרשויות המקומיות ובעלים פרטיים בקרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2014, שנת פרסום התשע"ה - 2014

[2] הסקר נעשה בשיתוף הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית באונ' בר אילן והקליניקה למשפטים במרכז האקדמי כרמל

[3] למידע נוסף ראו: סקירה בגיליון "השפעת הקרינה האלקטרומגנטית" שפרסם המוסד לבטיחות וגהות
                           האתר של דורון טל - פיסיקאי, מומחה ופעיל חברתי בנושא קרינה

[4] נייר עמדה בנושא קרינה אלקטרומגנטית בסביבת התלמיד של היחידה לאפידימיולוגיה של סרטן וקרינה, הוגש לכנסת


 

 

 

 

 

 

הדו"ח בתקשורת

הרשויות מצפצפות על הממשלה - ומגבירות את חשיפת ילדינו לסרטן, עדי חשמונאי, 31.8.15, וואלהNEWS

קרינה מסוכנת? הרשויות לא בודקות, 31.8.15, חדשות 2

דוח: ביותר מחצי ממוסדות הלימוד שבדק המשרד להגנת הסביבה יש קרינה מסוכנת, ניק קוליוחין, 31.8.15, חדשות 10

סכנה בכיתה: המדינה לא בודקת את רמת הקרינה, יאיר קראוס, 31.8.15, nrg

קרינה חריגה התגלתה ב-30 מוסדות חינוך בחיפה, סמר עודה, 31.8.15, חי פה

 

כתבתה של יעל עבאדי "קרינה מסוכנת" בעקבות הדו"ח - מהדורה ראשונה, ערוץ 2, 31.8.15

 

 

 

 

צרו קשר للاتصال بنا

עמותת אזרחים למען הסביבה, ת.ד. 1075 פקיעין 24914

טלפון: 04-9997550     

פקס:  04-9978837

הצטרפו אלינו انضموا إلينا

אתם כאן: דף הבית קרינה אלקטרומגנטית במוסדות חינוך